Cept8 - ☀זו לא קונספירציה ☀

אין ימין ואין שמאל. המפה הפוליטית שלנו היא בעצם תפאורת קרטון מפוארת. מאחורי הקלעים הכל נשאר בדיוק כמו תמיד – אותן מערכות, אותם אינטרסים, אותן תוצאות. רק האריזה משתנה, והשחקנים מתחלפים בתלבושות. הפוליטיקאים, מכל הכיוונים, מבטיחים כמו סוחרי שוק ביום שישי. הם מבטיחים ביטחון, שלום, צדק, שגשוג ו"שינוי אמיתי" – ואז, בהזדמנות הראשונה, מפרים הכול בחיוך רחב. תמיד יש "אילוצים". תמיד יש "מציאות מורכבת". תמיד יש "שיקולים שלא ניתן לחשוף" (כנראה כי הם מסריחים מדי). והאילוצים האלה, במפתיע, תמיד עובדים לטובת מי שכבר יושב על הכסף והכוח – לא לטובת מי שעומד בתור בסופר. הפוליטיקאים אינם השחקנים הראשיים. הם הבובות. הם אלה שמושכים בחוטים על הבמה כדי שניחשוב שיש לנו בחירה אמיתית. מאחוריהם יושבים הכוחות האמיתיים – אינטרסים כלכליים, ביטחוניים ובירוקרטיים – שממשיכים לסובב את אותו גלגל, לא משנה מי נושא את התואר "ראש ממשלה" השבוע. ולראיה הכי משעשעת: המיסים. לא משנה מה הבטיח הפוליטיקאי לפני הבחירות – "נוריד את יוקר המחיה!", "צדק חברתי!", "הקלות למשפחות!" – בסוף המיסים עולים. ואם במקרה הם יורדים במקום אחד, זה כמו מבצע של יום אחד בסופר: מיד מעלים במקום אחר. תמיד יש תירוץ מוכן: "זה לטובת הציבור", "זה מימון שירותים חיוניים", "זה הכרחי לביטחון", "זה השקעה בעתיד". בתכלס – הכסף זורם למעלה כמו בלון הליום, והציבור נשאר עם החשבון ועם החיוך המאולץ. ובמדינה שלנו, שיושבת על אוצרות טבע כמו על כספת זהב – גז, נפט, מינרלים וקרקעות – תמיד יש יותר כסף ממה שמספרים לנו. הרבה יותר. אבל הכסף הזה כמעט אף פעם לא מגיע לציבור. הוא נעלם במערכת כמו קסם: חוזים, קופות, עמלות, "הוצאות ביטחון" ושכבות של מתווכים שמסבירים לנו בחיוך כמה הם עובדים קשה למעננו. אותו מופע חוזר על עצמו במצב הביטחוני. שוב ושוב שומעים הבטחות גדולות: "נביא שקט לדורות", "נחסל את האיום פעם אחת ולתמיד", "הפעם זה יהיה אחרת", "נשנה את המציאות הביטחונית". אחרי אוסלו הבטיחו שלום וביטחון – וקיבלנו גל פיגועים. אחרי מבצעים גדולים בעזה ובלבנון הבטיחו "שינוי מציאות" ו"הרתעה ארוכת טווח" – והטילים חזרו כמו אורחים שלא מבינים רמז. מנהיגים מכל הצדדים מדברים על "הכרעה" ועל "סוף הסכסוך", אבל התוצאה תמיד אותה הצגה: עוד סבב, עוד הסלמה, עוד מסיבת עיתונאים עם הבטחות לעתיד… Read in full →