Rango
התהליך של 'היציאה מהמטריקס' לא נגמר רק בהכרזה.
זהו תהליך תודעתי שטומן בחובו שבירת תבניות חשיבה ישנות שמצריך הרבה אומץ והרבה מאוד כנות. האגו שלנו מאוד ערמומי ונמשך אל הנוח והמוכר גם אם אנחנו מספרים לעצמינו סיפור שאנו חופשיים רק כי אנחנו חיים קצת אחרת מרוב האנשים שאינם עושים עבודת טיהור פנימית.
1 · 747 · Rango
האנרגיה שלך היא דבר מקודש. שמור עליה מאנשים שנטענים ממנה מבלי שהם ראויים לכך, אולם אל תסגור ערוצים של חיבור רק בגלל חוסר הסכמה על מפת המציאות.
תהליך ההתרחבות התודעתית יפגיש אותנו עם עוד הרבה מאוד 'פרות קדושות' שנצטרך להתמודד איתן כדי להגיע אל מה שאנו מכנים 'אמת'.
2 · 852 · יומנו של מתאורר
אחרית הימים והדין האחרון, הם מושגים שהדתות השונות ניכסו לעצמן והסבירו אותם בצורה מעוותת.
בכך, הם גרמו למאמינים לשגות באשליות שווא (שמישהו יגיע להציל אותם) ומצד שני, גרמו לאנשים שאינם דתיים, להתעלם מהם.
אולם מושגים אלו, שייכים לחוקי הבריאה, אשר על פיהם, לכל סיבה יש תוצאה וכל דבר שהוא חומרי, אינו נצחי.
מכאן, שאחרית הימים והדין האחרון, הינם מושגים אשר מתארים את סגירת המעגלים עבור פלנטה ארץ - אשר קיימת מליוני שנים - ועבור כל רוחות האדם, אשר התגלגלו אליה, במשך עשרות אלפי שנים.
אין ספור סימנים מבשרים על תחילת הדין האחרון, אך רוב בני האדם, או מתעלמים מהם, או אינם תופסים את ההקשר הכולל שלהם.
הסימנים הם רבים: חשיפה של כל עולם השקר, אסונות טבע (שאינם מגיעים מהנדסת אקלים), משבר כלכלי עולמי, רציחות, אובדן שפיות והתאבדויות, סערות פוליטיות, כמו גם דברים רבים אחרים.
מעולם לא היה כזה מבול של מאורעות כאלה, המתרחשים בו זמנית, כמו היום!
זה מתרחש, משום שמעגל קוסמי עצום, מגיע לסגירתו, באמצעות כוח נשגב יותר מרצונם ויכולתם של בני האדם.
בסופו של תהליך זה, השגוי יִכְלֶה ורק הטוב יישאר.
אולם הטוב או השגוי, לא יימדדו על פי רצון האדם, אלא על־פי רצון אלוהים בלבד!
מטרת הקמתו של בית הספר Alma, בישראל ובעולם, הינה להסביר את האירועים הללו, מן הזווית הגבוהה של האור ולעזור לאנשים לעבור מהתעוררות להתאוררות, אשר לבדה תוכל לסייע בידם, לצלוח את התקופה הנוראה והנפלאה הזאת.
אחד מתלמידי תוכנית ההכשרה, שעשה את הקפיצה הזאת, הוא אלעד נחשון:
״קצת אחרי הסגר הלאומי השני שהיה בתקופת הקורונה, נאלצתי להתבודד בבית עקב חשיפה לחולה מאומת ואני החלטתי שאני הולך לנצל את תקופת הבידוד הזו בכדי להבין מה לכל הרוחות מתרחש בישראל. מיום ליום התחדדה בתוכי התחושה שנעשים ניסיונות מכוונים להקריס את מעמד הביניים ומשהו בי ידע שההזדמנות לגלות זאת היא עכשיו או לעולם לא.
בהתחלה היה לי מאוד קשה להבין מה באמת קורה. יש כל כך הרבה שיבושים והסחות-דעת בתוך התקשורת האלטרנטיבית כך שדומה הדבר להרכבת פאזל של אלפי חלקים בעוד אינך יודע איך הוא באמת נראה. אולם עוד חלק ועוד חלק – בסוף נגלתה בפניי תמונה של מציאות שכמות 'צירופי-המקרים' המובילים אליה כבר נעשתה בלתי-אפשרית להכחשה.
צללתי אל 'מאורת-הארנב' וראיתי את היקפיה המפלצתיים של ההו
8 · 1.6K · יומנו של מתאורר
Photo
click to show
click to show
יום כיפור - הטיהור האישי שכל אחד צריך לעבור.
👇🏼
https://t.me/alma144k/657
2 · 582 · יום כיפור - הטיהור האישי שכל אחד צריך לעבור.
סיפור של חוויה אישית שכתב אלעד נחשון, בוגר "תוכנית ההכשרה" ומנהל צוות רשתות חברתיות:
"בשלב ה"התעוררות", בו הייתי לפני שהתחלתי את לימודי בעלמא, הייתי עסוק בלהאשים את כל מי וכל מה שלא נותן לנו לחיות בשקט ובפשטות. עשיתי ממש "דוקטורט על החושך".
זה גרם לי להפנות את הכעס, התסכול וגם את תחושת חוסר האונים, על אותם תאגידים שהיה לי ברור שהם עושים הכול כדי למרר לנו את החיים, ושהם לעולם לא יוותרו על השפעתם.
בשלב זה עדיין לא יכולתי לתפוס, איך בדיוק אני יכול לשנות משהו בעולם, כאשר מולי עומד תמנון ענק של עוצמה כלכלית, צבאית ותקשורתית, ששולח את זרועותיו לכל מקום...
בהדרגה, לאורך הלימודים בקורסים השונים, למדתי שמה שנותן לאותן "אליטות" את הכוח לשלוט בכל כך הרבה אנשים, אלו אנחנו עצמינו. זה לא בגלל השליטה שלהם ב-99% מהמשאבים, אלא אנחנו, הם אלו שממשיכים להזין את המערכות האלה שוב ושוב, בכל מיני דרכים.
ואז החלטתי שאם אני באמת רוצה להיות חלק מתנועה היוצרת שינוי, עליי גם אני עצמי לגשת לבדק בית פנימי, ללא פשרות.
ידעתי שזה יצריך ממני הרבה מאוד משאבים וכוחות לשנות בתוכי דברים, שמעולם לא נלחמתי לשנותם. אבל גם ידעתי, שלעולם ההוא – שחשבתי שהוא "נורמלי" – אני כבר לא אחזור. שאין לי מה לחפש בו, גם אם לרגעים מסוימים, עדיין התגעגעתי אליו.
אחד מהרגעים שבהם יצא לי לקבל את הבהירות ואת התקווה כיצד להילחם באותו "תמנון" של מערכות ענק, היה בהרצאה "האג'נדה של לוציפר".
בהרצאה זו, הבנתי איך האנושות מחוברת ל-"מרכז הרגשות הקולקטיבי", שהוא כמו שרת עצום, שאליו כולנו מעלים את האנרגיה שלנו, ומי שיודע איך לגשת אליו ולנתב את כוחו, עושה זאת באמצעות הרגשות.
לכן, אותן "אליטות" השולטות בעולם ובנרטיב הציבורי, דואגות שאזרחי המדינות השונות יהיו כל הזמן בסערת רגשות: כעס, קנאה, שנאה, פחד וחרדה וכו’.
זה מתאפשר, כיוון שמיליוני בני אדם מזינים באופן תדיר את מרכז הרגשות הקולקטיבי ואף סבורים, שרגשות הם מה שמגדיר אותם כבני אדם.
במילים אחרות: האנושות עצמה, היא האחראית הבלעדית למצבה, מכיוון שהיא, במעשיה ובמחשבותיה, עדיין ממשיכה לתחזק את ה"חושך", שהוא כל מה שכולא את האדם בתודעה חומרית ואינו מקדם את הרוח – שהיא המהות האמיתית שלנו – קדימה ולמעלה, אל עבר האור.
ההרצאה הזו שלחה אותי להתבו
6 · 870 · ושלישית, מה שיקרה ככל שנמשיך לצפות – הוא שנתחיל לצבור קארמה.
איך בדיוק? על פי חוק המשיכה בין המינים הדומים, שהוא אחד מחוקי הבריאה אליו כולנו כפופים, כאשר אנו מזינים את המרכז הקולקטיבי במחשבה וברגש מסוימים, אנחנו מחזקים את המחשבות והרגשות של מישהו אחר שיש לו נטייה להביא את המחשבה הזו, למעשה!
במילים אחרות: כשאנחנו מזינים רגשות של קנאה, שליטה, אלימות – ועוד כל מיני סטיות בחדרי חדרים – חוקי הבריאה קושרים אותנו למעשה שעושה מישהו אחר (כמו למשל: אונס), אשר ניזון מאותו מרכז כוח של מחשבות ורגשות! כן, גם אם הוא בצד השני של העולם. כי הצדק האלוהי פועל עד הסוף, ובכל היבט שלו.
שלוש התובנות האלו, אשר הלכו והתחדדו בתוכי תוך כדי ההעמקה בחוקי הבריאה ב"תוכנית ההכשרה", שלחו אותי לבדק בית רציני, על כל הפעמים שאני הזנתי את אותן המערכות ובצביעות, עדיין המשכתי להתלונן על כוחן...
לסיום, אני רוצה לבקש: עשו גם אתם בדק בית מעמיק על המקומות בתוכנו בהם הרגשות עדיין מפעילים אותנו בחוזקה, מכיוון שהדרך להקטין את כוחו של מרכז הרגשות הקולקטיבי, הוא קודם כל לראות היכן הוא עדיין אוחז בנו. לעבור מלעשות דוקטורט על מערכות המטריקס, לעשיית דוקטורט, על האגו שלנו עצמו.
דברו גם עם ילדיכם המתבגרים על ההשפעות האלו, על ההתמכרות הקשה, על כך שזה מייצר מציאות כוזבת של מיניות ואהבה, על האבסורד הגדול שכולם מדברים על נזקי עישון, סוכר, אלכוהול, מריחואנה – אבל פורנו? ששש. זה הסם היחיד שמותר להיות מכור אליו בלי שאף אחד יגיד מילה.
אני מקווה, שביום כיפור הקרוב, המתרחש בזמנים של קרינות טיהור מיוחדות היורדות על העולם, נפתח את עצמינו לטיהור האישי שכל אחד מאיתנו צריך לעבור. בכך גם נזכור שמה שמטהר את האדם הוא לאו דווקא הצום התזונתי, אלא זה הצום שאנו נדרשים לעשות לכל תודעת הרגשות, שממשיכה להזין את העולם הישן".
* לפוסטים נוספים שנכתבו ברשת החברתית של "עלמא בית ספר לאנושות" - לחצו כאן.
6 · 964 · יומנו של מתאורר
שלום!
בימים הקרובים אעשה ניקיון יסודי בערוץ ואז אחזור לכתוב כאן באופן תדיר.
הרבה דברים השתנו ואשמח לחלוק עם מי שעדיין ירצה לקרוא.
זה מוזר לחזור לטקסטים שכתבתי פעם, כמה חשוף זה היה, כמה רגשות היו שם, ו.. כן, גם לא מעט שטויות 😂
אבל זה היה חלק מהדרך שלי.
כתבתי מאז שני ספרים. הראשון יתפרסם בקרוב בהוצאת "עלמא בית ספר לאנושות" וינסה לענות על השאלה, מדוע אלוהים מרשה את כל הרוע והסבל בעולם. הספר הזה מצטרף לקורס מדהים שאני חלק ממערך הליווי שלו. אכתוב על זה בהמשך.
הספר השני הוא משהו שאני עדיין כותב ומדייק. הוא מכיל את הטקסטים המקוריים שנכתבו כאן לפני כמה שנים(עם התאמות וניקיון של פרטים לא נכונים), ויהיה מעין תיעוד של התקופה.
נראה לאן המסע הזה יוביל אותנו הפעם!
אלעד
501 · יומנו של מתאורר
נפילת האלילים המדומים - סיפור בשני חלקים
(#סיפורים, #התאוררות, #עםישראל)
מצרים לא תמיד הייתה מקום חשוך וצר לרוח.
בימיו של אחנתון כמנהיג, יחד עם ביתו נפרטיטי, הייתה זו ממלכה שהנהגתה הרוחנית עמדה איתנה בידיעת רצונו של בורא העולמות האחד והיחיד, ולכן גם החזיקה בקשר חזק עם האור.
בסדרת הספרים "עידני העבר מתעוררים" (מלאכת התרגום שלה בעיצומה), קראתי שאחנתון בעת זקנתו עסק רבות בשאלה מי יירש את מפעל חייו, מכיוון שהיו לו רק בנות.
הוא עשה הכול, כדי שהמשימה הגבוהה שניתנה לו - ניקוי עבודת האלילים, בניית ממלכת אור והובלת עמו לאמונה באל האחד והיחיד - תופקד בידיים טובות ונאמנות, כשיגיע הרגע שלו לעזוב את גופו הארצי.
אחנתון כלל לא תיאר לעצמו שהאור יכול לסייע בעניינים ארציים שכאלה, כמו בחירת יורש. ביהירותו שהינו יודע טוב יותר, נתן לאינטלקט שלו להנחות אותו בקבלת ההחלטות - במקום להקשיב להנחיות הגבוהות של הרוח.
האור הכין יורש מתאים, אולם אחנתון היה עיוור מכדי לזהותו. הוא היה משוכנע שממשיך דרכו יגיע מהמעגלים הקרובים אליו.
הוא גם כשל לזהות את ערמומיותו של תות-אנך-אמון שחיזר אחר אחת מבנותיו, והציג את עצמו כיורש המתאים ביותר.
אחנתון גם לא שמע לאזהרותיה של ביתו נפרטיטי, שזיהתה את הזיוף, העמדת הפנים והתאווה לכוח.
לבסוף, בחר אחנתון להעביר את סמכויות השליטה לתות-אנך-אמון, שהוביל את מצרים תחת הנחש הקדמון, הרס את מפעל חייו של אחנתון בעודו בחיים, ואף רצח אותו.
מצרים שקעה והופרטה לאלילים שונים, אשר החלו ללוות את האדם בכל תחומי החיים. הקשר עם האור נסוג לטובת טיפוח המאוויים האנוכיים, שטשטשו את המעלות המאפיינות חברה המחוברת אל האור.
מה שהתוותה ההנהגה הרוחנית חלחל במהרה אל העם כולו.
כך, השתלט העיקרון הלוציפריאני על ממלכת מצרים - המחייב שעבוד של רוח האדם, כמו גם של עמים אחרים, לשם שמירת שליטתו ושגשוגו על חשבונם.
(המשך לחלק 2)
1 · 453 · (נפילת האלילים המדומים - חלק 2)
שנים לאחר מכן, הגיעה העת לשחרר את עם העבדים העברי - שהתחנן לאלוהיו בתפילה יוקדת, לאחר שכלו כל הקיצין.
המצב הפנימי בו הם שהו, גרם להם להיפתח בפנימיותם ולעשות צעד נוסף אל עבר משימתם: להיות עם שאמור להחזיק את תפיסת האלוהות הגבוהה ביותר, בקרב העמים החיים על פני האדמה, ובכך גם לסייע לשאר האומות להגיע לידיעתו של בורא כל העולמות.
כאשר משה החל במשימתו, הוא כבר ידע שעליו לדבר עם פרעה בשפה שהוא יוכל להבין: להכות את האלילים שהוא יונק מהם כוח - ושכולם חייבים לראות, כדי להאמין.
הראשון, היה הנחש עצמו.
המטה של משה נהפך לנחש - מתוך כוונה ברורה ומסר חד משמעי: "הנחשים שאתם רואים בהם כסמל לעוצמה ולכוח, ומתהדרים בלבישתם על ראשכם - אינם מסוגלים לספק לכם הגנה מפני הדין, המתדפק על דלתותיכם!"
המכות הבאות חשפו את חולשת האלילים המדומים, בזה אחר זה:
אל הנילוס - זה המספק למצרים את מקור החיים - הוכה עד זוב דם.
רבבות הצפרדעים שהבאישו בכל מצרים, הביאו עימם מסר ברור לאלת הפריון, בעלת ראש הצפרדע: "עם שנמצא בניוון מוסרי, בסופו של דבר גם ייעלם. כך קובע החוק".
המצרים, שהיו חולי ניקיון ואף גילחו את כל שיערם, פגשו את הפחד שלהם מכינים.
הערוב, כמו גם מגיפת הדבר והשחין - כבר היו מעבר ליכולתם של המכשפים המצרים. היהירות והגאווה על ידיעתם בביולוגיה ורפואה, החלו לפנות את מקומן לפחד עמוק, ולתחינה בפני פרעה שירד מעקשנותו ויפנה להנהיג בדרך הרחמים.
אולם כל זה ללא הועיל. ככל שהטירוף נמשך, כך גם פרעה שקע יותר ויותר בנרקיסיזם שלו. ממלכתו התפוררה - והוא המשיך לשקוע בהאדרתו העצמית.
הברד הכבד הפשיט מכוחם את האלילים האחראים על כוחות הטבע - אלה שנתנו למצרים ביטחון תזונתי.
הארבה שהגיע אחריו נועד לחסל את הגאווה שנותרה, באשר למחסני התבואה הרבים שהיו סמל לחוסן לאומי. הכול נעלם.
אחת אחת התפרקה הנוחות של החיים הארציים. צבא אלוהים (המורכב מהישויות האלמנטליות הגדולות והקטנות) החריב את הכלכלה, האדמה, המשק, הביטחון האישי - כל מה שנתפס כמקור של כוח.
מצרים הופשטה לחלוטין מכוחה - אך לא ביום אחד. עדיין ניתנה הזדמנות לחרטה, כחלק ממידת החסד הפועלת באופן בלתי נפרד ממידת הדין.
מכת החושך הייתה כנגד רא: אל השמש, ראש הפנתיאון המצרי והמגן האישי של פרעה. זה היה סמל לחושך המגיע כתוצאה מהתרחקות מן האו
1 · 547 · יומנו של מתאורר
הייתי עם האחיינים שלי בפארק מים.
“הפעם אני במגלשה הצהובה ואתה בכחולה!”
רותם רץ בפעם החמישית אל המתקן היחיד בערך שהוא הורשה לעלות עליו.
יצא לכם לראות פעם ילד שרץ בהתלהבות? כל הגוף שלו משתתף בזה. הוא כולו בתוך החוויה.
ברגעים האלה, כשראיתי אותו חוזר שוב ושוב למגלשה וקורא לי להצטרף, הוא הזכיר לי משהו שאני נוטה לשכוח: להיות בהודיה, בשמחה ובנוכחות.
בשבילו, לגלוש על מים מגובה של שני מטרים הייתה חוויה חדשה לגמרי.
בשבילי, זה היה עוד מתקן בפארק.
אבל הוא הזכיר לי שככה אני רוצה להיות גם בחיים.
נכון, החיים הם לא פארק מים. יש בהם עליות ומורדות, ויש ימים שבהם מתגלשים מטה בחוזקה. אבל רותם בן ה-5 הזכיר לי את הכוח של להיות בהווה, וכמה שזה אמור להיות טבעי לנו.
הוא הזכיר לי לגשת לכל סיטואציה כאילו זו הפעם הראשונה, כדי לא לפספס את מה שהרגע הזה בא ללמד אותי.
תוך כדי שעלינו במדרגות למגלשה בפעם החמישית, אחותי הגיעה והחלפנו משמרות. אני לקחתי את האבוב והלכתי לבד למגלשת הקוברה.
נזכרתי ברותם, והפעם נשארתי קצת יותר זמן בקצה המגלשה, כדי שהמים יתאספו מאחור ויתנו דחיפה. קצת אקסטרים, מה קרה?
ואז, כשהתחלתי לרדת בפיתולים של המגלשה, נדבק לי חיוך ענק על הפנים.
ואיתו צחקתי בצחוק מתגלגל, כזה שנובע מעומק הנשמה.
ירדתי מהמגלשה ושכחתי לרגע מהעולם.
הייתי לרגע כילד. לא חשבתי יותר מדי וכמו רותם גם אני רצתי לעשות אותה שוב בהתלהבות.
הרגעים האלה - של חיוך פשוט, נוכחות, הודיה - היו בהם תום שהתגעגעתי אליו יותר מכל.
זו הרגשה מיוחדת, טעם מיוחד שיש לנו לפני שהעולם נצבע בכל מיני צבעים כהים ומגננות.
שם, הרוח שבתוכי גלשה איתי יחד. וכשהחזרתי את האבוב, ביקשתי ממנה עוד קצת להישאר.
385 · Photo
click to show
387 · click to show