Topaz Ram

ישראל הגדולה והעימות מול דור המדבר בעזרת השם צבאות 1. אחים ואחיות, אני לא "בקמפיין תקשורתי" כי עסוק קודם בביצוע ואז בדיבור. כמו שקשה אתכם על שיח אופרטיבי, ככה עם עצמי. המטרה הראשונה: חיבור קשרים וקואליציה שתומכת מסיבות כלכליות, רוחניות וערכיות בישראל הגדולה. הקואליציה הזו בעז"ה תכופף את הלחץ המדיני הקלאסי. רק ישראל עם גבולות טריטוריאלים רחבים, בני הגנה בחסות הצדק התנ"כי לשלמות הארץ - יבטיחו יציבות באזור כולו. כסמנכ"ל בעולם המימון, היינו מהחברות הפרטיות הראשונות שהובילו מימון לבנייה ביו"ש. הלכתי יד ביד עם יזמים וקבלנים, להיפרד מהפועלים מאש"ף ולבנות. אני רוצה לשכפל את ההצלחה העסקית לפנימית והחיצונית. מנופים כלכליים ומדיניים ששום אליטה לא תוכל לעצור. בג"ץ וג'ו ביידן לא יכלו לעצור את יו"ש וכעת השקל המטבע החזק בעולם ישמור על הקוים הצהובים שלנו ומעבר לכך. מאחורי "כיבוש גירוש התיישבות" או "ישראל מעצמה" של פוליטיקאים יש גיבורי מגזר פרטי וגיבורים שהם החיילים שלנו. המטרה השנייה: להוריד את משטר הפקידים והמומחים עם המהפכה התעשייתית שיקפלו את האליטות. האליטה למדה להיות במשחקי צ'קו ומיקו. היא לא יכולה לבינה המלאכותית, היא לא יכולה לקדמה והפיתוח. מבג"ץ ועד גל"צ, אין להם מקום בעולם החדש. כל הצעדים האלו דרך נגזרות שונות יורידו את יוקר המחיה. לא חושב שיש לי מה לתרום במלחמות "השוויון". אנחנו נשפוך כסף על חיילים. לא נחיה במציאות של שסע הבינוניות והעוני. חיילים יהיו עשירים. 2. אני בן 32 וגדלתי לישראל של סיסמאות פוליטיות קצרות. אין לי לב לעשות את זה. אני מביא כוח גולמי מעשי, אחר כך מדבר. אני רוצה להודות לחברים טובים, אתם כיפת הברזל שלי מול העסקנים. מכאן, אני לא מתווכח "אני הכי צודק ואני הכי מפלגה ואני הכי חכם ויש לי מצע". כולנו שליחים, כולנו עם תפקיד, שכל אחד יעשה את העבודה שלו. בגישה האישית שלי - אנחנו בונים אליטה. אם האליטה לא רוצה אותנו, אם "כרטיס הכניסה" הוא פקידות, תקשורת, משפטים וצעקות באולפנים - או מונופולים, קרטלים ושווקים ריכוזיים - זה היופי בליכוד: אנחנו נבוא עם מתפקדים. ונהיה האליטה החדשה. אני לא בא להיות "צעיר מחמד" שיביאו לבכות על "שוויון" או להיות עם שלט "אני מסכן". לימדו את דור המדבר לשלוט באנשים חסרי חלום ופחדנים שרוצים את החופשה הבאה. לבכות … Read in full →

בראשית / ישראל הגדולה רשמית החל מסע הפריימריס. כמילים ראשונות, בראשית ברא אלוקים. בחודשים האחרונים העסקנים ניסו לקנות אותי, אחר כך לאיים עלי. עכשיו הם רוצים סולחות כי אני קורע מהם צירים וצובר כוח של אלפי מתפקדים. כל זה בשקט, כי אתם כיפת הברזל שלי. אין לנו את הערוצים הגדולים אבל בורא עולם איתנו. מסע הפריימריס יכול להיות עבורי משהו פוליטי. אך באופן פרדוקסלי, הוא עבורי שיבה לבורא עולם. בישראל הגדולה לא מפחדים מבשר ודם יותר. אנחנו נבנה את ישראל הגדולה מהקוים הצהובים שלא ייעצרו לעולם, עד לכלכלה חזקה, עד לפירוק גילדות וקרטלים מול יוקר המחיה. אם יבואו בג"ץ או היועמ"שית, יש לנו כבר את הקשרים המכובדים לבלום אותם. אני עובד קשה לתת זכות קיום כלכלית לכל חלום שלנו. ככה שוברים אליטות. זו לא ישראל הגדולה באה לליכוד, הליכוד רוצה את ישראל הגדולה. לכן אני מפציר בכל אחד שיעשה את העבודה שלו. בבחירות הקרובות, דור המדבר יפתח שליטה דרך קשקשנות וחידלון אישים אין סופיים. סיסמאות. לוקשים. תשאירו את זה למדבר, אני מצפה ממכם כצעירים להפסיק לפחד. אנחנו צריכים להגיע למצב שלא לגיטימי תרבותית ועסקית לוותר על שטחים או על היהדות בלבנו. הדמוקרטיה לא שייכת לרוב, גם לא לצודקים. אלא לאלו שעם קילר אינסטינקט ויודעים לבנות מערך. אנחנו האליטה והכל כבר משתנה. אנחנו לא נבוא כמו מסכנים - מסכנים מול עסקנים מסכנים מול הדיפ סטייט מסכנים מול אמריקה די. יש את כל הכלים הכלכליים, התעשייתיים והלאומיים פשוט להפסיק להיות מסכנים. האליטות מזדקנות, יש חור בהגנה אחים שלי. ותודה לכם כיפת הברזל שלי, בלי ערוצי הדם ותרבות השנאה, אנחנו בשנתיים האחרונות עשינו דברים נפלאים. בלי טויטר, בלי לייקים, בלי "הוא אמר", בלי להיות ברחובות. בלי מפקדי ארגזים. אם האליטה לא רוצה אותנו, אנחנו נהיה האליטה. אנחנו לא נפקיר את יוסף הצדיק אנחנו לא נשאיר את דוד המלך מאחור התעורר ענק עברי קדום לישראל הגדולה ומעבר לכך.

אנחנו מייצרים סחף חיובי בליכוד מול מאבק צמוד. מרגש לקבל הרבה תמיכה בקרב חברי הליכוד שרוצים את ישראל הגדולה. עכשיו זו שעת רצון חברים. אם ננצח במשבצת הצעירים, זה יהיה מסר מהדהד לאולפנים והאליטות: אנחנו לא שרים "שירי שלום" כושלים, אנחנו נפעל למען ישראל הגדולה. הציבור רוצה ישראל הגדולה לא משריון, אלא מתוך דמוקרטיה מפלגתית בריאה. אנחנו לא נחיה יותר עם ממסד שמתעלל בנו עם מיסים גבוהים ואז עושה "העדפה מתקנת". אנחנו לא נהיה בנבערות הסוציאליסטית או הרודנות הפקידותית. ממערכת המשפט, הביטחון, הפנסיות והבזבזנות הכללית. קשקושי אפלייה מתקנת ומסתננים. קשקושי ביורוקרטיה ו-ועדות אין סופיות. אנחנו כאן כדי לנצח ואנחנו חייבים להיות טובים לא רק במלחמות אלא בהכל. ניצחון, יזמות, חירות, אמונה. טופז דויטש רם, 162 פריימריס הליכוד. ההצבעה פתוחה לכלל המתפקדים. בעזרת השם צבאות נעשה ונצליח. לישראל הגדולה ומעבר לכך.

בוקר טוב חברים. היום יש לנו הזדמנות למיסים נמוכים יותר וקו צהוב גדול יותר. יש לנו הזדמנות להיות אופרטיביים, להרים טלפון לחבר ליכוד, להכניס אותי ברשימות הפריימריס - ונוכל לשפר, לתקן ויהיה פה טוב יותר. כולם מתמרמרים על הפוליטיקה הישראלית, בכמה דקות של שיחה קרת רוח עם חבר ליכוד - אנחנו יכולים לייצר אחיזה של ישראל הגדולה שלנו בכנסת. משבצת הצעירים היא מהרשימה הארצית. כולם יכולים להצביע. כל חבר ליכוד חשוב. שינוי לא בא ממהפכות. שינוי בא מצעד אחר צעד. גם היציאה מארץ מצרים התחילה בצעד אחד. אז הצעד שלנו זו משבצת הצעירים בליכוד כסמל: עתיד הצעירים הוא לחירות וניצחון. בלילה הגיע סחף חדש של קולות. אנחנו מסתערים. אנחנו צועדים יחד. תודה לכל מי שאיתי. אנחנו מלאי אמונה בהשם. שלכם, טופז דויטש רם 162 לישראל הגדולה - ומעבר לכך.

צאצאי דוד המלך העזובים לעבר ישראל הגדולה מהבוקר סגני אלוף, אנשים ביישובים, מילאומיניקים, אנשי המגזר הפרטי - שולחים הודעות ומתקשרים בעצבות לקראת היממה שצפויה לפקוד אותנו. אתם יודעים שאני לא כותב הרבה - אני כרגע באודיסאה עם הבינה המלאכותית. אם נשלוט בסודות העולם החדש, נוכל לשרוד. הכאב שיש לנו בלב הוא המחיר שאנחנו משלמים: 1. קריסת ישראל הגדולה של 67' לישראל של 23 מעוטף לעוטף. 2. יהודים שרוצים לתקן את המדינה שלנו. בצבא, בשירות הציבורי, ברבנות, בעבודה, ביזמות ובתפילה. ובכל מקום שבו אנחנו מבקשים לחיות כאן כבני חורין, המערכת מזכירה לנו שעדיין לא יצאנו לגמרי מן הגטו. זאת לא אידיאולוגיה, כל מי שמבקש להוביל תיקון, קדמה, התייעלות וחזון; נחסם. אל תחשוב בגדול. ואחי היקר, אני איתך. המערכת רוצה שתסתום את הפה מ-9 עד 5. אחר כך הם בוכים "נוער גבעות וצעירים יזמים בטיקטוק כסף". הם רוצים שנהיה במדינת פח ענייה בלי אדמה ובלי כסף. אז לחברים טובים אני אומר: דוד המלך חי וקיים. המדינה נטשה אותנו. ה' יהיה המדינה שלנו. הקפיטליזם והחירות יביאו לנו פרנסה, לא "המדינה". לא. זה לא דתי. כל שבוע אני בדיון עם עצמי "האם השם קיים". הוא לא האירוע. הוא כל כך אוהב אותנו שהעם העברי הוא הראשון בתולדות האנושות שמתאר עבדים יוצאים לחופשי תחת זכויות פרט. גם כשאני כופר, זה בחסות ה' הגדול וטוב ליבו. כי אם לא היו דוסים, חבריי הכופרים היו הופכים את ישראל לבלגיה. זה מצחיק: בלי הדוסים בבני ברק תל אביב הייתה עיר פח כמו פריז או לונדון. האופציה לכפור בה', בלי שה' ישמיד אותך - היא ההוכחה שה' קיים כי מעולם רודן לא ציווה חירות. ה' ברא את השמיים ואת הארץ והציב את האופציה לבחור בו. מכאן התרבות העברית עליונה במוסריותה מעצם הגדרתה באופן שבלתי ניתן לערער. כמו שדוד המלך חי בישראל הקטנה וראה את גוליית, כמו שדוד לא היה "הילד המוצלח" ושאלו אותו "איפה שירתת בצבא". ככה אנחנו. אנחנו לא הכי צדיקים, אנחנו לא הכי לוחמים. אנחנו פשוט מחפשים ושואלים. זה טבעי לשאול, אלוקים היה רוצה שנשאל. זה טבעי שניפול, כמו סוכת דוד הנופלת. אבל נקום תמיד וה' ידריך אותנו בדרך תמים. כמו שדוד קיבל את ישראל הקטנה והוריש את ישראל הגדולה, כך גם אנחנו נעשה זאת. אנחנו חוצים את הים, גם אם הדור הבא יראה את המקדש. בסוף הוא היחיד שנלחם. כי דוד האמין… Read in full →